דיני מזונות

מזונות הוא תשלום המתקיים במשפחה שבה בני הזוג נפרדו, ובמסגרתו חייב אחד מבני הזוג (בדרך כלל הגבר) בהשתתפות בכלכלתם של הילדים שאצל בן הזוג האחר, ולעתים גם בהשתתפות בכלכלתו של בן הזוג האחר. חובת תשלום המזונות מתקיימת בעקבות גירושים, בעקבות פרידה שלפני גירושים, וגם במקרה של הורות ללא נישואים.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למקום מגוריהם של הילדים, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור שהוא. כלומר, מי שמרוויח יותר משלם חלק גדול יותר ממזונות הילדים ומי שמרוויח פחות משלם חלק קטן יותר. אלא שחוק זה, מעבר לעובדה שאינו מגדיר את אופן קביעת סכום המזונות, חל רק על אחוז קטן מאוכלוסיית ישראל הנחשבים חסרי דת. שאר האוכלוסייה כפופה בנושא המזונות לכללי הדת אליה הם שייכים. עם זאת, השימוש בחוק זה עומד בבסיס הכיוון האזרחי אליו פונים דיני המשפחה בשנים האחרונות.

על-פי המשפט העברי כפי שהוא מייושם בבתי המשפט בישראל, על האב מוטלת החובה הבלעדית לזון את ילדיו עד גיל 15, גם אם שכרה של האם גבוה משלו וגם אם הוא חסר כל (מצד הדין האב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 6, אלא שתקנות הרבנות הראשית הרחיבו את החובה שבדין‏ מגיל 15 מוטלת חובת המזונות גם על האם וגם על אב מדין צדקה, אולם בפועל בתי המשפט ממשיכים להשית את דיני המזונות על האב בלבד גם כשמדובר בילדים מעל גיל 15 ואף אינם נוהגים להפחית בדמי מזונות אלה, על אף שכעת מדובר בדיני מזונות מדין צדקה. עם זאת קיימת בהלכה שיטה שוויונית יותר (שיטת הר"ן) לגבי חלוקת נטל מזונות ילדים בין הורים, אך היא כמעט ואיננה מיושמת בבתי המשפט‏.

מצב זה של חיוב בלעדי של האב בדמי מזונות, ללא התחשבות במצבו הכלכלי הביא לכך שפעמים רבות נפלה האחריות למזונות בסופו של דבר על ביטוח לאומי ובנוסף גרם הדבר לריבוי התדיינויות משפטיות.

על מנת לתקן את המצב הזה הוקמה - 5 ביוני 2005 ועדת שיפמן על ידי חיים רמון בעת שכיהן כשר המשפטים. ועדת שיפמן ניסתה לגבש נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים ובאמצעות כך לפשט את פסיקת מזונות. מתוך נקודת המוצא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.

על אף שהחובה למזונות הינה כמעט מוחלטת, ילד עשוי לאבד את זכותו למזונות, או שמזונותיו יצומצמו, אם הוא מוכרז כילד "מורד", קרי יחסו אל האב מזלזל, מעליב , תוקפני ולחלופין הוא מסרב להתראות עמו. בית המשפט יכריז על ילד כמורד רק אם השתכנע שלא נפל פגם בהתנהגות האב, כגון שהאב לא התנכר לילד תקופה ממושכת בעצמו, או לא נהג בו בכל דרך אחרת שהביאה את הילד להתייחס אליו באופן הזה וכי האב עשה כל שביכולתו על מנת לפייס את הילד ולחדש את הקשר עמו. הכרזה על ילד כמורד הינה נדירה ביותר, לרוב יעדיף בית המשפט להפנות את הילד לטיפול לשיקום יחסיו עם האב.‏[

מזונות מעל גיל 18

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), 1959 קבע חובת מזונות כל עוד הילד הוא קטין, כלומר עד הגיעו לגיל 18. במדינת ישראל אשר בה צעירים עם הגיעם לגיל 18 הולכים לצבא ולפיכך אינם יכולים עדיין לפרנס את עצמם, נוצר צורך בהארכת התקופה. בתחילת העשור הראשון של המאה התקבלה פסיקה בבית המשפט העליון, שחייבה אבות התשלום דמי מזונות לילדיהם עד תום שירותם הצבאי, או הלאומי בסך של שליש מדמי המזונות המקוריים. פסיקה זו חלחלה לבתי המשפט לענייני משפחה , בתי הדין הרבניים ולהסכמי גירושים‏ בהמשך הורחבה ההלכה גם לילדים הלומדים בכיתות י"ג, י"ד, או למסלולי עתודה שונים‏.

מזונות מהאם

כאמור בניגוד לחובת המזונות על האב בדין היהודי שהיא מוחלטת, חובת המזונות על האם היא מדין צדקה בלבד, כלומר חובה מופחתת ורק אם יש לה די והותר לצרכיה שלה. לפי "שולחן ערוך" חובת מזונות מהאם קמה רק כשהאב נפטר או כשהוא חסר יכולת ואף קרובי האב עניים‏.

אמנם על פי סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות): "(א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא, אולם סעיף 3א לחוק המזונות, חל על זוגות מעורבים בלבד ולא על בני זוג יהודים, שעליהם כאמור חל הדין הדתי.

בפועל בתי המשפט ממעטים לפסוק חובת מזונות לאם וזאת אף כשהילד נמצא במשמורת בלעדית של האב.

 
 
המשרד עוסק בתחום דיני המעמד האישי על כל רבדיו ומספק ללקוחותיו שירותים משפטיים נרחבים בתחום הגירושין לרבות תביעות מזונות, תביעות משמורת, תביעות בעניין הסדרי ראייה, תב​יעות רכושיות מורכבות, בקשות לצוי עשה, צוים זמניים, עיקולים, מניעת דיספוזיציה.

כמו"כ משרדנו מתמחה בתביעות למינוי אפוטרופוס, ניהול עזבונות, התנגדויות לצוואות, הגשת בקשות לצוי ירושה ובקשות לצוים לקיום צוואה.

כמו"כ אנו מתמחים בתביעות לשינוי גיל, תביעות להתרת נישואין, עריכת הסכמי ממון, עריכת הסכמי גירושין, עריכת הסכמי שלום בית, עריכת הסכמי הורות משותפת, עריכת הסכמי פונדקאות, עריכת צוואות וצילומן בוידאו.

המשרד מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט ובבתי הדין (ליטיגציה) ובעל ניסיון רחב בייצוג משפטי בערכאות השונות הכוללת, בין היתר, התדיינות משפטית בתביעות אזרחיות כספיות ומסחריות, צווי מניעה, עתירות מנהליות, תביעות לשון הרע, בנקאות, פשיטות רגל והוצל"פ.
 

 

                      שדרות ארלוזרוב 25, בית "עמציון", קומה 1, עפולה
טל : 077-4087712. פקס : 077-7887712. דוא"ל : isrd@017.net.il
הצהרת נגישות :
אנו רואים חשיבות רבה בהענקת שירות איכותי, מקצועי, שוויוני ונגיש לכל תושבי ישראל, ובכללם אנשים עם מוגבלויות. ההנגשה באה לידי ביטוי בהיבטים פיזיים
(מעלית, שירותים, שילוט) ובהיבטים של מתן השירות . אתר זה עומד בדרישות תקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג 2013.
התאמות הנגישות בוצעו עפ"י המלצות התקן הישראלי (ת"י 5568) לנגישות תכנים באינטרנט ברמת AA ומסמך WCAG2.0 הבינלאומי. הבדיקות נבחנו לתאימותהגבוהה ביותר עבור דפדפנים Firefox ו- Internet Explorer.
האתר מספק מבנה סמנטי עבור טכנולוגיות מסייעות ותמיכה בדפוס השימוש המקובל להפעלה עם מקלדת בעזרת מקשי החיצים, Enter ו- Esc ליציאה מתפריטים וחלונות. האתר מותאם לתצוגה בדפדפנים הנפוצים ולשימוש בטלפון הסלולארי.
באתר יש סרגל נגישות בצד ימין והפעלתו ע"י העכבר. במידה והמשתמש נתקל בבעיה, הוא מוזמן ליצור קשר (טלפון / אימייל / טופס באתר).  ההצהרה עודכנה בחודש 01.2022 .

דיני משפחה

אזרחי - מסחרי